הנה כמה קטעים מתוך הראיון של ג'ניפר לורנס למגזין Vanity Fair (לתמונות מתוך המגזין לחצו כאן):
על שכמעט השתמשה בחץ וקשת בחיים האמיתיים
"פעם אחת, ממש התשמשתי בזה להגנה עצמית. חניתי בחנייה (מוסך כזה) שלי ושמעתי מישהו בתוך הבית. הייתי כולי כזה 'אני לא מתכוונת לתת להם לקחת את הדברים שלי,' ובדיוק חזרתי מאימוני הקשתות, אז החצים והקשת היו בגב המכונית. אז לקחתי אותם, וממש לבשתי את כת החצים ומתחתי את הקשת שלי, והתחלתי לעלות במעלה המדרגות. ואני מסתכלת, והדלתות למרפסת שלי היו פתוחות, והיו שם גברים שעבדו בדיוק שם, והייתי כזה 'הייי, מה המצב?'"
חבריה של לורנס היו מאוכזבים מהתוצאה של האירוע, כך השחקנית מספרת. "הם אמרו כזה, 'אנחנו מארגנים מישהו שיעבוד עלייך ויפרוץ לבית שלך, ואת ממש יכולה להרוג אותם!' אלו באמת יכלו להיות החדשות הכי מצחיקות בעולם. קטניס אוורדין באמת הורגת עם חץ וקשת!"
על משחק וסלבריטיס
"אני לא רוצה להישמע חצופה, אבל משחק זה טיפשי," לורנס אומרת. "כולם תמיד שואלים, 'איך את יכולה להישאר תמיד עם הראש על הקרקע?' ואני כזה, 'למה שאי פעם אתלהב? אני לא מצילה חיים של אף אחד. יש רופאים שיצילו חיים וכבאים שרצים לתוך ביניינים בוערים. אני עושה סרטים. זה טיפשי.'" ובכל זאת, לורנס מתלהבת מאלילי המשחק שלה. "ברגע שאני נהיית אובססיבית למישהו, אני מפחדת מהם באופן מידי. לא ממש מפחדת מהם - יותר מפחדת מעצמי ואיך אני אגיב. נגיד, למשל, פעם אחת מישהו הציג אותי לביל מאהר, וראיתי את מריל סטריפ נכנסת לחדר, ואני ממש שמתי את היד שלי מול הפרצוף של ביל מאהר ואמרתי 'לא עכשיו, ביל!' ופשוט בהיתי במריל סטריפ." אז האם היא פגשה בסוף את מריל סטריפ? "ברור שלא. רק בהיתי בה בצורה מפחידה מרחוק."
הו, ג'ני...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה