חשבתם פעם איך זה יהיה לטוס לחו"ל לאחת הבכורות המושקעות עם השטיח האדום ולפגוש את כל הכוכבים האהובים עליכם? אם כן, אז לא עוד. כי לנו יש עדויות של החוויה המלאה עבורכם!
ממש באותו היום, בלונדון שבאנגליה, יכולנו להריח התרגשות שונה לגמרי באוויר: הבכורה האירופאית הראשונה לקראת יציאת הסרט התקיימה שם, יחד עם רוברט פטינסון, קריסטן סטיוארט, טיילור לאוטנר ועוד כמה מהערפדים הנשכניים האהובים עליינו.
חברה שלי הגיעה לבכורה הגדולה וחוותה את החוויה הגדולה של החיים שלה - היא פגשה את האלילים שלה ושלנו.
אז החלטתי לקחת אותה לשיחה צפופה ברגע שהיא ירדה מהמטוס חזרה, כדי שתספר לנו על החוויה האדירה שלה, ועל הביקור בבכורה לסרט האחרון של הסאגה! (:
נגה שינר היא בת 14 מבינימינה, והיא מעריצה ענקית של דמדומים. נגה טסה לבכורה הלונדונית, והקדישה לי כמה דקות מזמנה כדי לספר לי על הפגישה שלה עם טיילור לאוטנר (;
 |
| נגה והפוסטר של דמדומים בבית הקולנוע בלונדון |
היי נגה! מה שלומך?
היי רותם! שלומי מעולה! בדיוק חזרתי מהסרט, אני בהתמוטטות נפשית, אבל נחייה איכשהו. אנחנו הפאנדום הנצחי אחרי הכל.
כל כך צודקת. איך היה? :) [אל דאגה, אין ספויילרים]
הסרט? מדהים. בכיתי, צרחתי, התמוטטות טוטאלית. לא יכולתי לדמיין את זה טוב יותר. אין מילים, באמת.
אז מה דעתך שנתחיל בשאלה הראשונה? היא דיי פשוטה למען האמת - איך הייתה הפרימיירה בלונדון?? כולנו צפינו בה בשידור ישיר, אבל מהמקום שלך אני מניחה שזה שונה לגמרי, נכון?
בהחלט. היה מדהים. הצרחות זה לא משהו שעובר במצלמה- למרות שאני ובת דודה שלי גילינו ששומעים אותנו ברקע באחד הריאיונות- וגם לא מראים את הצצדים הפחות נעימים של העניין, אנשים שמחכים בקור, יושבים בין מחסומי ברזל כמו במכלאה... חלקם אפילו לא קיבלו חתימות ותמונות, כי רוברט, קריסטן וטיילור בקושי היו שם, הם ברחו לקולנוע מהר מאוד. אני חיכיתי תשע וחצי שעות, ואני אסירת תודה שקיבלתי חתימה בכלל. האופוריה, השמחה המטורפת, וכמובן המזל הגדול שהיה לנו, הם באמת בלתי נשכחים.
רגע. איך החלטת פתאום לטוס? חסכת כסף בשביל זה או ששכנעת את ההורים?
גם וגם, כמובן. ההורים שלי לא וויתרו בקלות. למזלי, אבא של בת דודה שלי טס הרבה מאוד ללונדון בשביל העבודה שלו, והוא היה יכול ללוות אותנו. גם היו לי לא מעט חסכונות, שאת כולם הוצאתי כדי לממן את הטיסה, שהיא יקרה כשלעצמה. אחרי הכל, אני מאמינה שזה בהחלט היה שווה את זה.
התהליך המייגע ביותר: העמידה בתור
מה היה הדבר הראשון שעשיתן כשהגעתן לתור?
אין הרבה מה לעשות, האמת. פשוט ישבנו וחיכינו, אין דרך אחרת לתאר את זה. היה מאוד קר, אבל התלבשנו טוב, ושוב, היה לנו הרבה מזל - לא ירד שם הגשם לרגע, אז זה ממש נס!
ומה היה הדבר הכי מצחיק שקרה לכן בזמן שחיכיתן?
בזמן שחיכינו במחסום לא היה הרבה האמת (צוחקת). אבל כשהגענו ליד השטיח האדום פגשנו ילדה חמודה ומקסימה, שבכתה כמה היא רוצה לפגוש את טיילור, וקראנו ביחד מתוך הספרים שהבאנו לחתימות. גם אחר כך, כששידרו במסכים הגדולים את הטריילר לסרט, כולנו דקלמנו ביחד את כל השורות! זו בהחלט חברה לחיים.
ומה היה הדבר הכי מצחיק שקרה לכן בזמן שחיכיתן?
בזמן שחיכינו במחסום לא היה הרבה האמת (צוחקת). אבל כשהגענו ליד השטיח האדום פגשנו ילדה חמודה ומקסימה, שבכתה כמה היא רוצה לפגוש את טיילור, וקראנו ביחד מתוך הספרים שהבאנו לחתימות. גם אחר כך, כששידרו במסכים הגדולים את הטריילר לסרט, כולנו דקלמנו ביחד את כל השורות! זו בהחלט חברה לחיים.
 |
| נגה (מעיל אדום) מחכה בתור. מרגיש כמו בקופסאת סרדינים, מה? |
נשמע מדהים! אז בזמן שעשיתן את כל זה, כמה זמן חיכית לפרימיירה שתתחיל?
"במחסומים חיכינו 6 וחצי שעות, חלק בישיבה וחלק בעמידה, ואחר כך בעמידה - בקור של 11 מעלות, אני מוכרחה לציין - ליד השטיח האדום עוד 3 שעות."
וואו. זה המון זמן! ואז כשזה סוף סוף התחיל, איך הרגשת?
"וואו, זה היה פשוט... בלתי ניתן לתיאור. הצרחות האלה הן לא משהו שקורה יותר מפעם בחיים. ההרגשה שלכולנו באמת יש לב אחד שפועם ביחד, ההרגשה של משפחה... מדהים. כמו שכתוב בשחר מפציע - "there are no words for it". אני מאמינה שאפילו אלה שיצאו בידיים ריקות, ימשיכו לזכור את החוויה המדהימה הזו לנצח."
הרגעים שייזכרו לנצח
מה את חושבת שעשית יותר במהלך הערב ההוא - צרחת או בכית?
בהחלט צרחתי. אני לא הטיפוס הבוכה, למרות שאני מאמינה שהכרית שלי תהיה ספוגה הלילה (צוחקת). לא הייתי מסוגלת לחשוב על בכי, פשוט רציתי שהם ישמעו את הקול שלי בתוך ההמולה, שידעו שגם אני שם.
הייתה לך הזדמנות לדבר עם אחד מהכוכבים? אם כן, סיפרת להם שאת מישראל?
לא, לא הצלחנו לדבר איתם... מה שכן, דיברנו עם הרבה מעריצות אחרות ודווקא ממש התלהבו מזה שאנחנו מישראל, כולל שתי בנות שאמרו לנו שהשפה שלנו נשמעת מעניינת. זה היה נחמד, בהתחשב בתגובה השלילית שציפיתי לה, במיוחד עכשיו.
ואם כבר ישראל- פגשת שם במקרה עוד מעריצים ישראלים?
האמת שחשבנו ששמענו מישהי מדברת עברית, אבל מסתבר שהיא הייתה ספרדייה בכלל! אז לא :)
יצא לך לקבל חתימות? אם כן, ממי?
כן, זכיתי לקבל חתימה מטיילור, אבל חוץ ממנו לא הגיעו לאזור שעמדתי בו אף אחד אחר...
וזה ריגש אותך כל כך עד שהתחלת לבכות?
בהחלט. כשהספר חזר אליי, וראיתי שיש בו חתימה, וקלטתי שזה אמיתי... פשוט וואו. הוא היה מקסים, אני מוכרחה לציין. חייך לכולם והכל, והוא נשאר לחתימות הכי הרבה זמן. הוא גם היה זה שאמר לשומרי הראש שלו ללכת לאזור שבו עמדתי, כי הוא ראה שלא מגיע אלינו אף אד אחר. [איזה מתוק. אנחנו נמסים כאן.]
 |
| בזמן הפרימיירה, נגה מתרגשת לקראת הכוכבים |
יצא לך לראות פאדיחות כלשהן או קטע מצחיק כלשהו על השטיח האדום? נשמח אם תשתפי אותנו!
הרגע שהרג אותי היה בריאיון של קריסטן- המראיין החמיא לה על השמלה, והתשובה שלה הייתה "thanks, man".
יאפ. זה נשמע לנו כמו קריסטן.
המסר שלי אליכם
יש לך במקרה משהו להגיד לכל המעריצים שלא התנסו בזה, אולי?
תראו. זו הייתה באמת חוויה של פעם בחיים, ואני חושבת שהסיבה היחידה שזכיתי לה היא שלא וויתרתי - חליתי יומיים לפני הטיסה והרגשתי ממש רע, ולמרות זאת התגברתי וטסתי. שלא לציין את הכסף שהשקעתי קודם לכן, את השכנועים של ההורים שלי, זה משהו שצריך באמת באמת לרצות בשביל לקבל. היה קר, היה קשה לשבת שם כל כך הרבה זמן, והיו אנשים שהגיעו עוד ביום שבת! אבל הכל שווה את זה בסוף. אז אם אתם רוצים משהו כזה, אולי לטוס לבכורה של 'התלקחות' או משהו - אם אתן באמת רוצים, זה אפשרי. תאמינו בזה, תרדפו אחרי החלום שלכם ותשיגו אותו. בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה