לני קרביץ (סינה במשחקי הרעב) אמר שיגיע לישראל!!

לני קרביץ בראיון בלעדי לוואלה, מסביר על הקשר שלו למשחק, מביע את דעותיו על תכניות הריאליטי ומספר לנו שהוא ממש רוצה להגיע לישראל, ואפילו מתכנן זאת השנה!
מתוך הראיון:

"מבחינתי, הנוכחות שלי במסך הגדול היא בסך הכל סגירת מעגל מתבקשת", לני מסביר. "רבים שכחו את זה ואחרים לא יודעים זאת מלכתחילה, אבל בילדותי, החלום שלי היה להפוך לשחקן. גם עשיתי באותה תקופה תיאטרון וטלוויזיה ופרסומות ובלה בלה בלה, אבל אז המוזיקה נכנסה לחיי, והחלטתי להקדיש לה הכל ולוותר על השאר. עם זאת, במשך כל הקריירה המוזיקלית שלי, המשכתי לאהוב קולנוע ובאיזשהו מקום גם המשכתי לרצות להופיע בסרטים".

מראיין: למה זה קרה רק עכשיו? איך זה שפתאום התחילו להגיע הצעות?

"הן הגיעו כבר קודם – במשך כל השנים האלה, למען האמת. אבל הן לא היו מעניינות במיוחד. הניחו לפתחי אסופה של קלישאות, ולא ראיתי טעם לעשות סרטים רק כדי שהמפיקים יוכלו להגיד שהם ליהקו את לני קרביץ ושאני אוכל להגיד שאני שחקן קולנוע. אבל אז הגיע 'פרשס', שהיה תפקיד מוצלח בסרט מוצלח, ומשם והלאה אני באמת מקבל יותר הצעות, ובטח שיותר הצעות טובות. 'משחקי הרעב' למשל".

מראיין: התלהבת מההצעה כי היית מעריץ של הספרים, כמו רבים מאנשי הצוות?

"לא, האמת שלא. כנראה שהייתי קבור מתחת לסלע כל הזמן הזה או משהו, כי לא ממש שמעתי עליהם. אבל מן הסתם קראתי אותם כדי להחליט אם לקחת את התפקיד, ואהבתי את מה שגיליתי. גם את העלילה כולה וגם את הדמות שלי".

לקטניס, כמו לשאר המתמודדים וכיאה לתחרות ריאליטי, יש מורה דרך שמוצמד לה – סטייליסט בשם סינה, שאותו מגלם קרביץ. כך למעשה הזמר-שחקן לוקח חלק פעיל בסאטירה של הסרט על העולם הטלוויזיוני הנוכחי ובאותות האזהרה שלו לגבי הגלגולים העתידיים שעלולים להיות לתוכניות המציאות, והוא שמח להרחיב על כך את הדיבור.

"לפני כמה ימים עשיתי משהו שאני לא עושה אף פעם, וראיתי 'אמריקן איידול'", הוא אומר בהקשר לכך. "ומה אני אגיד לך? אני יודע שככה זה עכשיו, ולא נעים לי מכל החברים שלי ששופטים שם, ועדיין אני חייב לומר – אין לתוכניות ריאליטי יותר ערך מאשר לכלים חד-פעמיים".

מראיין: מה הכי מפריע לך בהם?

"מפריע לי שהתוכניות האלה, 'אמריקן איידול', 'The Voice' וכדומה, הן בעצם תחרויות קריוקי. הן לא באמת קשורות למוזיקה או לאמנות. במקום מה שיש עכשיו, הייתי רוצה לראות תוכנית שבה מנסים למצוא את האמן המוזיקלי הגדול הבא, ולא את מלך הקריוקי הנוכחי. במצב הנוכחי, מטריד אותי לחשוב שרוב האנשים שאחראים למורשת המוזיקלית שלנו היו נשלחים הביתה בידי הריאליטי. בוב דילן, למשל, אתה חושב שהוא היה מצליח ב'The Voice'? ברור שלא".

מראיין: בתוך כל התמונה הקודרת שהספר והסרט מציגים, אתה חושב שיש להם גם מסר אופטימי?

"כן, בהחלט. בשנה האחרונה ראינו הרבה מקרים שבהם צעירים נלחמו על משהו שחשוב להם כדי לשנות לטובה את העולם והצליחו בכך, ובהתאם לזאת גם 'משחקי הרעב' מראה איך אדם אחד יכול לעשות שינוי, אם רק מספיק יאמין בזאת. מעבר לכל, מה שהסרט אומר זה שלאנשים יש חשיבות ושלמעשים שלהם יש השלכות, וזה משהו שטוב שהקהל, בעיקר זה הצעיר, ישמע".

מראיין: הרגשת נוח בזמן הצילומים?

"כן. תראה, אמנם אין לי הרבה ניסיון קולנועי, אבל אני לא באמת צריך כזה, כי משחק ומוזיקה זה בעצם אותו דבר. הרי אם הבמאי מסתכל במוניטור ולא מרוצה ממה שהוא רואה, הוא אומר לי תתחיל מחדש והפעם תעשה את זה במנגינה אחרת. ואם אני מנגן ומרגיש שמשהו חסר, אז אני מתחיל מחדש והפעם מנגן בתור דמות אחרת. מוזיקה זה משחק ומשחק זה דבר מוזיקלי".

ולגבי ביקור בישראל, קרביץ עונה לנו:
"אני אבוא השנה לישראל, רק צריך למצוא תאריך", הוא מצהיר. "מזה זמן אנחנו מנסים לראות מה יהיה המועד הכי נוח להופעה. כיוון שהלוח עמוס, קשה למצוא לזה משבצת, אבל אני בוודאות אעשה זאת. אני מחכה לכך, האמת. יוצא לי לפגוש לא מעט ישראלים באירופה ובאמריקה והם אומרים שאני חייב לבוא ושיש לי מעריצים במדינה, אז אשמח לפגוש אותם".

מראיין: האמת שאני אפילו מכיר ילדה שקראו לה בשמך.

"באמת? אני יודע שיש חנות שקוראים לה 'קרביץ'. מישהו פעם אפילו הביא לי שקית שלה, אבל כמובן שאני לא באמת קשור אליה".

צפו לעדכונים נוספים! D: