מראיין: 'דמדומים' זאת סדרה אחת ענקית, והיא נתנה לך אלפי מעריצים, אבל בו זמנית היא גם נתנה לך המון תשומת לב. איך את מרגישה בנוגע לשני הניגודים האלה?
קריסטן: זה מצחיק כי אני נכנסת ללחץ כשאני מדברת על עצמי עם התקשורת. אני לא אוהבת שאנשים חושבים שאני "נתקעת" כשאני מדברת על דברים כאלה, או שאני לא אוהבת להתראיין. אם אנשים עומדים לשנוא אותי בגלל המחשבה המוטעית הזו, אז זו העבודה שלי להוכיח להם שהם ממש ממש טועים. אבל אם יש להם סיבות אחרות לשנוא אותי, אז זה לא מפריע לי בכלל. אני שמחה לעשות את מה שאני עושה.
איזה חפצים אף פעם לא חסרים במזוודה/תיק שלך?
סוודר הנזירות שלי (צוחקת). יש לי אותו מאז כיתה ו' והייתי קרובה לאבד אותו, וזה כמעט חרפן אותי. כמובן שהסלולרי שלי. חוץ מאלה, אני לא אוהבת לטייל לבד, אז אני תמיד לוקחת איתי חבר/ה שיגרמו לי להרגיש בטוחה. עכשיו במקסיקו יש איתי את כל הצוות שלי. למזלי כל האנשים שעובדים איתי הם גם חברים קרובים שלי.
איך תתארי את נסיך החלומות שלך?
לא יודעת. נסיכות ונסיכים כמו שהכרנו אותם אז כבר לא קיימים יותר היום (צוחקת). אבל אני מדמיינת מישהו עם אופי של מנהיג. מנהיג הוא בדרך כלל אחד שאפשר לסמוך עליו והוא נאמן.
אם יכולת לשנות משהו אחד על ידי נשיקה אחת, מה זה היה? להיכנס להריון? לשגר את עצמך למקום כלשהו? להיות בלתי נראית? להגן על החבר שלך...
אני רוצה כל מה שהרגע אמרת חוץ מהקטע של ההריון (צוחקת). אני כל כך עוד לא מוכנה לזה. אבל אני אשמח אבל לשגר את עצמי רק בעזרת קפיצה במקום. בכל פעם שאני מכבה את נרות יום ההולדת שלי, או כשאני עוצרת את הנשימה בתוך מנהרה, אני כן מבקשת משאלה. אני אף פעם לא מבקשת משהו ספציפי כי אני מפחדת שהוא לא יתגשם. [למשל כש]אני פשוט עושה משהו מוזר ויש לי הרגשה שמשהו עומד לקרות [בעקבות זה] אני אומרת "בבקשה, בבקשה, תהיי שמחה, תהיי שמחה." ואני בהחלט מרגישה שמחה וחופשיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה